אנחנו מבלים חלק ניכר מחיינו בארגונים, והם מעצבים את תפיסות עולמנו ואת חיינו. התפיסה הרווחת בקרב חוקרים ומנהלים היא כי הארגון המודרני, העורך שימוש בשיטת ניהול הנסמכת על היררכיה, הגדרת משימות ברורה, חלוקת עבודה וקשרים לא אישיים, הוא צורת הארגון הכי יעילה. אולם, בו זמנית עובדים ולקוחות כאחד מרבים להתלונן על צורת ארגון זו ולטעון לביורוקרטיה מוגזמת, לסחבת ולאטימות. הסמינר ידון במתח זה דרך התבוננות בארגונים כזירות חברתיות. נשאל בו על צורות ארגון שונות ועל המקום של תרבות בעיצוב פעולות ארגוניות, ודרך בחינת מקרים אמפיריים ותיאורטיים שונים נחשוב מחדש אודות החוויה והמשמעות של פעולות ארגוניות שגרתיות כמו המתנה בתורים ומילוי טפסים, אך גם על פעולות שגרתיות פחות כמו פרוטקציה, רמאות ואלימות. במסגרת הסמינר הסטודנטים יתבקשו לערוך מחקר איכותני ועל בסיסו לכתוב עבודה סמינריונית בתחום.